אנחנו לא מקדישים מחשבה לשאלה מה זה צבע, אבל הוא קיים, אנחנו רואים אותו, חשים, וגם מגיבים אליו. עבורנו זהו עולם שלם של גוונים שונים, טונים וחצאי טונים. דמיינו לעצמכם שהכל סביבכם הוא שחור לבן. תמונה די מדכאת וקודרת, תסכימו איתי.

על צבע אפשר לדבר הרבה, תוך התייחסות לכל מיני היבטים שלו. לפי דעתי האספקט הכי מעניין ביחס שלנו לצבע, זו ההשפעה שלו עלינו. בדומה לריח, הוא גורם לנו להתאהב, להיעצב, להיזכר. הוא יכול להיות אמוציונאלי וגם ניטראלי בצורה מופגנת. לכן נעסוק פה בפסיכולוגיה של הצבע.

ראשית כל, משהו על אסוציאציות. כל מושג מעורר בנו אסוציאציה לצבע מסוים. לדוגמה, נעורים – צבעים עזים, נמרצים. אדום, צהוב, ירוק. אנחנו משתמשים בהם כשאנחנו רוצים להיראות צעירים יותר, אנרגטיים יותר. מקצוענות, ענייניות, יציבות, עמידות לאורך שנים – אפור כהה, כחול כהה, שחור וחום כהה. תחשבו על ריהוט במשרד עורכי דין, או על חליפה של פקיד, של עובד בנק וכו'. הגיל הרך, ילדות – ורוד, תכלת, ירוק בהיר. מספיק להיכנס לחנות של בגדי ילדים, או לפתוח ערוץ ילדים בטלוויזיה ולהסתכל בסרטים מצוירים.

האסוציאציות קשורות גם לחברה שבה גדלנו. למשל, אם גדלתם באירופה, שם נשים מתחתנות בשמלות לבנות – אז הצבע הלבן יתקשר אצלכם עם טוהר ותמימות. במזרח, בהודו, הצבע הזה משמש לטקסי הלוויה, ובבגדי היום-יום הוא אינו דומיננטי. זו גם הסיבה שבדרום אמריקה, התושבים לא משתמשים בצבע הסגול בחיי היום-יום – זהו צבע של אבל. הצבע הכתום – זהו הצבע היום-יומי של בגדי הנזירים הבודהיסטים, ותושבי המערב רואים בו צבע רוחני ומיסטי.

כולנו יצאנו מהטבע, וישנם צבעים מסוימים שהיחס אליהם נמצא אצלנו בתת-מודע. למשל, הצבע הירוק – שפע של העולם הצומח, תנובת האדמה, עבורנו זהו צבע של טריות ואהבת חיים. שילוב של צהוב ושחור מאותת לנו על סכנה - שילוב הצבעים האלה נלקח מהטבע: דבורים, צרעות, נמרים, צמחים רעילים. גם אנחנו משתמשים בהם כסימני אזהרה: תיזכרו בסימן שחור על גבי צהוב: "זהירות, קרינה".

כל צבע שולח לנו אותות מסוימים, חיוביים ושליליים. למרות שכל האותות הם אינדיבידואליים, בכל זאת לכל אחד מהם יש מאפיינים כלליים. אפרט כאן את חלקם.

אדום – אחד הצבעים הבוהקים ביותר. אף אחד לא נשאר אדיש כלפיו. הצבע האדום גורם לתגובה פיזיולוגית חזקה: הוא מאיץ את פעימות הלב. זהו אחד מהצבעים החמים ביותר. את החדר הצבוע באדום אפשר לחמם פחות מאשר חדר הצבוע בתכלת או בסגול בהיר. בשפות מסוימות, המילה "אדום" נושאת גם משמעות של יופי (למשל, "דודי צח ואדום", משיר השירים). זהו צבע ארוטי, צבע של אהבה, של שמחה, של פלירטוט. כפי שאתם רואים, זהו צבע של אמוציות חזקות. לא בכדי, אחד הרחובות הפופולאריים ביותר באמסטרדם זהו רחוב החלונות האדומים. זהו אחד הצבעים הכי פופולאריים עבור לבני נשים. הוא גם צבע שמבטא חשיבות של דברים מסוימים. דוגמה פשוטה לכך, בת כמה מאות שנים: ימי החג בלוח השנה מודגשים בצבע אדום. יחד עם זאת, הוא גם מאותת לנו על סכנה. זהו צבע של זעם, צבע של קרב, לכן הכוכב האדום קרוי על שמו של אל המלחמה, מרס (מאדים).

נוסיף קצת לבן, והאדום הופך לוורוד. ואז ישתנו התכונות שלו בצורה משמעותית. כעת אנחנו רואים בו צבע עדין, רך, נשי ורומנטי. כפי שאתם יכולים לראות, כל שינוי של גוון – הוספה של לבן או שחור לצבע הבסיסי – משנה לא רק את עומק הצבע, אלא גם את הרושם שהוא עושה. בצבע הזה אני משתמש לעיתים קרובות, כשלפני עומדת בחורה עדינה ושבירה: בעזרת סומק ורוד אני כאילו מדגיש את הפגיעות שלה, את הטוהר. אנחנו המאפרים מכנים אותו "צבע של בייבי". הצבע הזה מאוד פופולארי באיפור כלה, בפרסומות של לבני נשים ובפרפומריה.

כתום – צבע בוהק, מלא אנרגיה, תמיד מושך תשומת לב (האפוד של עובדי הכבישים, למשל). הוא מעיד על נעורים, תנופה, קונסטרוקטיביות. כמו יתר הצבעים, מידות שונות שלו גורמות לנו לאסוציאציות שונות. בכמויות קטנות הוא מבטא שמחה, עליזות. בכמות מוגזמת – וולגריות, זולוּת. הוא מעורר אצלנו גם אסוציאציה לרוחניות, כאשר מדובר בכתום עדין. נשים עם איפור כתום מזכירות לנו אביב. הבחורות האלה מיוחדות ובטוחות בעצמן. שפתון כתום מתאים מצוין לבעלות עיניים ירוקות ולשיער ג'ינג'י-אש או ג'ינג'י נחושת.

מוסיפים לבן ומקבלים צבע אפרסק, שמעיד על טריות ובריאות. זהו הצבע האהוב ביותר בקמפיינים המפרסמים מצעים, קוסמטיקה, וכל מה שקשור ליופי ואורח חיים בריא. אנחנו המאפרים מאוד אוהבים להשתמש בו בסומק, שפתון וצלליות. אין כמוהו להענקת טריות לפנים, אצילות מעודנת וניקיון קווים, הן באיפור יום והן באיפור ערב, כאשר משלבים אותו עם צלליות חומות.

צהוב – אחד הצבעים הכי נפוצים בטבע: לימונים, תירס, שמן, חיטה, עלי סתיו, קש. זהו הצבע הראשון שהאדם זוכר, לא סתם משתמשים בו ברמזורים. הצהוב מעורר ומושך תשומת לב. משתמשים בו בשלטי אזהרה, אוטובוסים של הסעות תלמידים ומוניות. הוא גם מזכיר לנו משהו חדש, מיוחד, מעניין. זהו צבע של נדיבות ונוחות, שמחה ואושר, חג. בכמות מוגזמת, הוא מעייף ומרגיז. כמובן, הוא מעורר גם אסוציאציות שליליות: חטטנות (עיתונות צהובה), פחדנות, בוגדנות, פרידות. הצהוב, כמו גם כתום וזהב, מדגישים מצוין את הכחול, ולכן מאפרים משתמשים בו כדי להדגיש עיניים כחולות ולהעניק להן בהירוּת, עומק. אני בטוח שבעתיד הקרוב תימכר מסקרה בצבע צהוב-לימון בוהק, במיוחד למטרות כאלה.

ירוק – באופן אישי, אחד הצבעים האהובים עלי ביותר. הוא יכול להיות גם קצת קר, אם מוסיפים לו כחול, וגם חם, אם מוסיפים לו קצת צהוב. הוא צבע של שמחה, צמיחה ותנובת האדמה. הוא יכול לעייף ויכול להרגיע, תלוי במידת הריכוז שלו. עיוורי צבעים לא מבחינים בו, כך שלפעמים הוא יכול ליצור מצבים מבדחים: גבר (ועיוורון צבעים זו מחלה של גברים – לנשים יש מזל) בטוח שקנה חולצה חומה, שמתאימה לו לצבע המכנסיים, וכטוב עליו לבו מופיע בקבלת פנים של מלכת אנגליה עם חולצה בצבע ירוק בוהק. כך שלגברים מומלץ לעשות קניות של בגדים רק יחד עם אישה. אני באופן אישי מאוד אוהב להשתמש בירוק של שתיל רענן עבור צלליות, בעיקר כאשר הירוק הופך למוזהב. הצבע הזה לא רק מעניק טריות למבט, אלא גם הופך את העיניים לפתוחות יותר, כאילו פעורות.

אפשר לכתוב המון על צבע. כאן רק נגענו בנושא הזה – נושא מאוד מעניין ועשיר. הרי אם אנחנו מכירים את פסיכולוגיית הצבע, נוכל ממש לחולל נסים. אנחנו יכולים לגרום לזולת לחבב אותנו. הידע הזה יעזור בחתימת חוזה רציני, בראיון עבודה. גם עבור הפיתוי נחוצים לנו צבעים - תודו שזה דבר חשוב.

שלכם,

פליקס שטיין.